Lexi Toxon

When Words Collide

  • יולי 2016
    א ב ג ד ה ו ש
    « מאי    
     12
    3456789
    10111213141516
    17181920212223
    24252627282930
    31  

יגאל יערי – האדמו"ר מהר המור

Posted by kenny 66 ב- יולי 18, 2016

יותר מהעלבונות והכינויים של הרב יגאל לוינשטיין, מה שנחרט בזיכרוני מדבריו הוא הבוז לנוכח הדרישה שהוצבה בפני חניכיו להכיר את "השונה והאחר". וקל לזהות שלאותו בוז נלווית אימה חשכה. הבוז והאימה לא מפתיעים, אם זוכרים מהי השיטה החינוכית שעליה הוא אמון, מהו התפקיד שלו כפי שלהבנתי הוא רואה אותו.

למרבה האירוניה, השיטה הזו הייתה נהוגה בקרב אחת מן הקבוצות שלוינשטיין ככל הנראה היה פוסל על הסף – הקיבוצים בעידן האידאולוגי הנוקשה שלהם. החינוך הקיבוצי בראשית תקופת המדינה הפגין אותו פחד ממגע עם "אחרים", ומאותה סיבה. מכיוון שהתפקיד של המערכות החינוכיות האלה הוא בעיקרו להנציח את האידאולוגיה.

האמונה המוחלטת בצדקת הדרך, לא משנה איזו דרך, משמעה שהבנים חייבים ללכת בדרך האבות. מערכת חינוכית כזו שואפת בסופו של דבר לא לחינוך, אלא לאינדוקטרינציה. היא שואפת להוציא מקרבה "חניכים" – מי שעברו חניכה, מי שלמדו את המשנה ולא יסטו ממנה. החשיפה של החניכים לדעות ולאנשים זרים עלולה לערער את עקרונות האמונה שמוקנים להם. לא במקרה הכינוי של מאיר יערי היה "האדמו"ר ממרחביה" – הוא מילא בדיוק את התפקיד של פסיקת הלכה שממלאים הרבנים בממסד הדתי ההיררכי.

הפחד הזה מפני המגע עם אחרים מסבירה גם את ההשתלחות של לוינשטיין בצה"ל. הוא אמנם עומד בראש מכינה צבאית, אבל בסופו של דבר החניכים שלו יוצאים לפתע משליטתו. כאשר הם מתחילים לשרת בצה"ל הם נחשפים, מרצון ושלא מרצון, לתכנים ולאנשים חדשים. חשיפה זו עלולה למוטט את המבנה שלוינשטיין עמל לבנות, שמטרתו להנציח את האידאולוגיה.

יש דבר מה שנעלם קצת בדיון אודות דבריו של לוינשטיין, והוא הבמה שמעליה הם נאמרו. הדברים נאמרו בכנס שנועד להילחם ברפורמה. כפי שאני מבין את הדברים, הסיבה שלאחרונה הרפורמה הפכה להיות השד הנורא של הממסד הדתי (שימו לב לתגובות של הרבנות הראשית לרפורמים) היא לא מכיוון שיש גידול כה מרשים במספר הרפורמים. הסיבה היא שהרפורמה מייצגת את קריאת התגר הבוטה ביותר על הממסד. מה שבאמת מפחיד את הממסד הוא לא הרפורמים, אלא המספר הגדל והולך של שנמצאים אי-שם על הקשת שבין הממסד והרפורמה.

יותר ויותר יהודים מאמינים מרשים לעצמם לפלס דרכים משלהם. הם מוצאים אופנים משל עצמם לתווך בין הדת – הכתבים, הציוויים, הפולחנים – לבין העולם המודרני. וזה דבר שאף ממסד לא יכול להרשות לעצמו, בין אם הוא קיבוצי או דתי. זהו ההקשר שבו נכללה ההשתלחות ב"סוטים" – הדרישה להכיר באחרים כלשהם כזכאים לקיום בעייתית לשיטה שלוינשטיין מייצג.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: