Lexi Toxon

When Words Collide

כמה מילים על קהילה פרוגרסיבית אחת

Posted by kenny 66 ב- מאי 31, 2014

הייתי השבת בעלייה לתורה של נער בר-מצווה, אוטיסט שמהניסיון שלי אתו יכולת התקשורת שלו היא מוגבלת מאוד. אבל המגע שלי אתו מוגבל, והאנשים הקרובים אליו אומרים שהעלייה לתורה הייתה חשובה לו מאוד, והוא מתכונן אליה כבר חצי שנה. מכיוון שאני לא במגע קרוב אתו, אני מקבל ללא היסוס את דבריהם שהקריאה בתורה חשובה לו, שההשתייכות לקהילה חשובה לו ושהוא ניחן באמונה. העלייה לתורה נערכה בקהילה מתקדמת (אני חושב שזה המינוח המקובל) ופלורליסטית. גברים ונשים יושבים יחד בבית הכנסת, לא מצפים מגברים לחבוש כיפה או לעטות טלית (חוץ ממי שעולים לתורה), הטקס נערך בליווי מוזיקה והגברה ואישה היא אשר קראה בתורה.

הבחור עלה לתורה, בירך וקרא פסוקים מתוך הפרשה ומתוך ההפטרה, וזה היה מרגש. אחד הרגעים המרגשים ביותר עבורי היה כאשר כיבדו את המטפלים שלו לאורך השנים בעלייה לתורה יחד, והיה מרגש מאוד לראות את כל האנשים שהתגייסו לטפל בו במהלך השנים. אבל שני דברים מאוד הפריעו לי בטקס הזה.

לאורך כל הטקס הרב הדגיש את האמונה התמימה של הבחור, את ה"תחושה" שלו למקרא ולדמויות שבו, שאנחנו חסרים אותה. שוב, אני לא מכיר את הבחור מספיק ויכול להיות שזו אמת לאמתה. אבל הייתה לי הרגשה מאוד לא נוחה שהרב מאמץ את האוטיזם שלו כמעין גרסה מודרנית של "הצדיק הכפרי" (האלמנטים החסידיים של הקהילה הזו, בין אם הם מודעים או לא, בולטים מאוד).

התחושה שלי לאורך הטקס הייתה שהרב מתייחס לאותה "אמונה תמימה", כאילו היא טהורה יותר מכיוון שאנחנו לא רואים אותה מסוננת דרך פילטר של תקשורת "נורמלית". אבל גרוע מכך, כל הזמן חשתי שהוא משתמש באמונה זו כדי להציק את האמונה שלו עצמו. כאילו הבחירה של הבחור לעלות לתורה בקהילה שלהם היא הצדקה לדרכם.

הבעיה השנייה שלי הייתה בשתיקה, ולא בדיבור. פרשת "נשא" שנקראה השבוע כוללת את עניין "אישה סוטה" (במדבר, ה, 11 והלאה), שבה הם בחרו לפתוח את הקריאה בתורה. הקטע הזה מספר במדבר מתייחס לאישה שבעלה חושד בה שהיא בגדה בו, ומתאר טקס משפיל למדי שהיא צריכה לעבור במקדש כדי לברר אם היא אשמה או חפה. (חגי משגב כתב בבלוג שלו השבוע על פרשת "נשא". הוא מתייחס בעיקר לנושא הנזיר, אבל שווה לקרוא לפחות את הפסקאות הראשונות שמתייחסות גם לסוטה.) ואיש לא אמר מילה.

בקהילה כזו, מתקדמת, שבה מקפידים לברך לא רק "מי שברך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב" אלא להוסיף מיד "ואמותינו שרה, לאה, רחל ורבקה", איש לא התייחס לתוכן המזעזע שהם קוראים. בעיניי, זה התפקיד של רב בקהילה כזו. החובה שלו היא לתווך את הטקסטים האלה, להסביר איך הקהילה מיישבת את האמונות המודרניות שלה עם הטקסטים העתיקים. השתיקה הזו היא רועמת לדעתי. יש פה עדות מסוימת לכך שהר והקהילה מתרכזים בחיצוני, במראית העין, ולא בתוכן של המודרניות והקדמה שלה.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: