Lexi Toxon

When Words Collide

  • אוגוסט 2012
    א ב ג ד ה ו ש
     1234
    567891011
    12131415161718
    19202122232425
    262728293031  

Archive for 3rd ב-אוגוסט, 2012

טו באב, מה הקטע?

Posted by kenny 66 ב- אוגוסט 3, 2012

אין לי מושג איך ומתי החג הזה הפך ל"חג האהבה", אבל זה אחד הדברים האירוניים ביותר שאני מכיר. הנקודה היא שלא יודעים באמת מה המקור של החג. במשנה האחרונה של מסכת תענית מצוטט רבן שמעון בן גמליאל: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו." אבל אין הסבר למה זה יום כזה טוב.

הנה שני סיפורי מקור שקשורים לחג הזה.

א. פלגש בגבעה
בדרך כלל קושרים את טו באב לאחת הפרשות הכי מזעזעות ששיש במקרא, סיפור "פלגש בגבעה" (שופטים יט-כא). מעשה הסיפור בקצרה (לא לרכי הלבב): לאחד הלוויים שחי בשטח שבט אפרים הייתה פילגש שבגדה בו וברחה לבית אביה בבית לחם. הוא הלך אחריה ושכנע אותו לחזור אתו הביתה. בדרך הם לנו בעיר גבעה שבטח בנימין (מעט מצפון לירושלים). אנשי גבעה התדפקו על דלת המארח שלהם וביקשו בעיקרון את הבקשה של אנשי סדום. המארח הציע להם את העסקה שלוט הציע לאנשי סדום (בתו במקום האורחים), אבל אנשי גבעה סירבו. בשלב זה הלוי תפס את הפלגש שלו וזרק אותה להמון שעשה בה מה שעלה על דעתו במשך כל הלילה. כשהלוי מצא אותה על סף הבית בבוקר, הוא אסף אותה והוביל אותה לביתו באפרים. שם הוא שחט אותה, ביתר את גופתה ושלח את הבתרים לשנים עשר שבטי ישראל שיבואו לעזור לו לנקום בבני בנימין. במלחמה שבאה בעקבות זה הישראלים כמעט השמידו את בני בנימין, ורק בשביל הקטע גם אסרו להתחתן בהם. ואז הם נתקפו רגשי מצפון.
הפתרון שהם מצאו היה לומר לאנשי בנימין (שופטים כא, 17 והלאה) לחטוף את בנות שילה שיוצאות לחולל בכרמים ב"חג יהוה" שנחוג "מימים ימימה". ככל הנראה, זה היה חג שקשור לבציר. לחג הזה ייחסו אחר כך את טו באב.
אכן, אין כאונס קבוצתי, ביתור, מלחמה, חרם וחטיפה לעורר רגשות של חום ואהבה.

ב. מתי מדבר
בתלמוד (בבלי, סדר מועד, מסכת תענית, דף ל עמוד ב והלאה) מנסים להסביר את האמירה של רבן שמעון בן גמליאל, ומביאים כל מיני סיבות אפשריות. אחת מהן היא שנאמר שישראל לא יזכו לכך שהאל ידבר אליהם עד שלא ימות אחרון יוצאי מצרים. (יש גרסאות שמדברות על כך שהם לא יזכו להיכנס לארץ עד שימות אחרון מתי מדבר, ואחרות קושרות את זה לסיפור המרגלים.) הגסאות הצבעוניות של התיאורים האלה שאפשר למצוא באגדות מדברות על כך שכל לילה היו בני ישראל חופרים קברים והולכים לישון בהם, והיום שבו מת אחרון יוצאי מצרים היה טו באב. שנאמר – פולניה אהובתי.

Posted in Uncategorized | 3 Comments »