Lexi Toxon

When Words Collide

Archive for אוגוסט, 2012

אויתאיזם

Posted by kenny 66 ב- אוגוסט 25, 2012

או: למה אני לא מתווכח על קיומו של האל

הטקסט הזה מתרוצץ לי בראש כבר כמה זמן, הוא הבשיל לאחרונה אחרי דיון בפייסבוק. הדיון התחיל בעקבות תמונה עם כיתוב ששיתף חבר, שפורסמה בקבוצת פייסבוק שנקראת "אתאיסטים, נעים להכיר". אני לא זוכר מה היה בתמונה, אבל הציטוט היה מיחזקאל, כג, 20. שאלתי מה מטרת ה"מם"* הזה, ומישהו הסביר לי שהוא אמור להראות למאמינים בתנ"ך שהספר שלהם מכיל דברים שבגללם הם היו דורשים לשרוף או לצנזר ספרים אחרים. ניסיתי להסביר לבן שיחי שזה לא יעבוד, מכיוון שאותם מאמינים מקדשים את הספר, ודי בכך להכשיר כל דבר שיש בו.

דברים דומים שנקלתי בהם, "ממים" כאלה שהם ססמאות מטופשות שלא לגמרי ברור לי למי  הן מכוונות או מה מטרתן, גרמו לי להתחיל לחשוב שיש בעיה יסודית בחשיבה האתאיסטית, או לפחות בחשיבה האתאיסטית היום-יומית.

מי שעוסקים בוויכוחים עם דתיים בנושא קיום האל חושבים הרבה פעמים שהם יוכלו לשכנע מאימנים בטעות האמונה שלהם באל באמצעות בחינת העובדות. דרך החשיבה הזו מעידה על חוסר הבנה בסיסי של אותם מתדיינים את תפיסת העולם של אנשים מאמינים. לגבי המאמין קיום האל אינו נובע מעובדות אחרות, הוא עובדת היסוד שמסבירה עובדות אלה. השאלה היסודית בדיון הזה אינה שאלה של עובדות, אלא שאלה של אמונה.

יתר על כן, גם התשובות האתאיסטית והאגנוסטית, "אין אלוהים" או "אני לא יודע אם יש אלוהים", אינן תשובות תקפות בוויכוח הזה. התשובה התקפה היא "אני לא מאמין בקיומו של אלוהים". שאלת קיום האל היא השאלה הבאה בתור, העונה לשאלת הסיבה לחוסר האמונה. בהתחשב בכך, הוויכוח הזה הוא חסר תוחלת במידה רבה.

יש דיון אחר שצריך להתייחס אליו בהקשר זה והוא הדיון על הדת. יותר מדי "אתאיסטים מקצועיים" שאני מכיר נוטים לצייר את הדת כדמון הגדול. הדת היא שורש כל רע וכל מכאוב בעולם. זו שטות מוחלטת. אף מערכת מורכבת כמו דת לא יכולה להיות כה חד-ממדית. יתר על כן, כמו כל קונסטרוקט חברתי היא ניתנת לפרשנות בהתאם לעמדת המפרש. כל מערכת כזו יכולה להוליד אנשים שיעשו בשמה מעשים נפלאים, ומעשים בזויים. המוקיעים את הדת כמכלול, ללא מחשבה, יוצרים במו פיהם כללים חדשים שיכולים לשמש לקנאות.

אבל יש בעיה נוספת עם צורת החשיבה הזו. ראיית הדת בצורה כזו נוטה לגרום לאנשים לחשוב שאם רק יחסלו את האמונה הדתית, ייפתרו כל הבעיות שגורמת הדינמיקה הדתית. אבל הדינמיקה האמונית הזו לא מתקיימת רק במה שאנחנו רגילים לחשוב עליו כ"דת". מערכות אמונה מתקיימות במבנים חברתיים רבים – וכל המערכות האלה מסוגלות לאבסולוטיזם שהוא בסיס לקנאות. ה"קרב" נגד הדת נוטה לעוור אנשים לכך.

אני אתאיסט מכיוון שאני לא מאמין באל. אני לא צריך אותו כדי ליצור את תפיסת העולם הפיזי והמוסרי שלי. אין לי שמץ מושג אם הוא קיים, ואני לא מתכונן להתווכח על זה. הדרישה שלי ממערכות מוסריות, מכל מערכת מוסרית, היא שתראה בבני אדם שווים ושתוכל להנחות את המאמצים אותה לחמלה.

* רק בארץ המושג המורכב הזה, שהגה אחד מהדוברים החשובים ביותר של האתאיזם, הפך לשם נדרף לתמונה עם כותרת?

מודעות פרסומת

Posted in Uncategorized | 3 Comments »

משחק המספרים

Posted by kenny 66 ב- אוגוסט 22, 2012

או – עצלות הכתבים

הערב התפרסמו נתוני הזכאות לבגרות. רק להבהיר, אלה הנתונים של השנה שעברה.*  כמדי שנה אנחנו מוזמנים לטקס ספיקת הכפיים הקבוע למראה הפערים בין המרכז והפריפריה, העניים והעשירים. יש נתון אחד שאיש אינו מתייחס אליו בהקשר זה – מתן הקלות. הקלות בבחינות בגרות הפכו למכה בשנים האחרונות. השגת אבחון שיאפשר לך הקלות בבחינה (שאלון מותאם הכולל פחות שאלות, בחינה בעל פה וכו') הפכה לפונקציה של מחיר. מצא את המאבחן הנכון, שלם לו מה שהוא מבקש, ותקבל את האבחון שבו חפצה נפשך. מטבע הדברים, מי שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור אבחון הם אנשים עם, נו, כסף. ועדיין לא קם עיתונאי החינוך שיבדוק את המתאם הפשוט של הכנסה, שיעור הקלות ושיעור זכאים לבגרות באזורים השונים.

הצד השני של המשוואה הוא זה: באזורים עניים ההורים אינם יכולים לשלם למאבחנים, באזורים אלה יש פחות מאבחנים, באזורים אלה הרבה פעמים המודעות לבעיה קטנה הרבה יותר.

הסחר-מכר הזה בהקלות גם מטיל צל של חשד וסיאוב על ילדים שבאמת מתקשים ובאמת זקוקים להקלות אלה.

* בזמנו הנתונים האלה היו מתפרסמים במרץ. למה הם מתפרסמים היום בספטמבר, למשרד החינוך פתרונים.

Posted in Uncategorized | 3 Comments »

ההרצאה הכי חשובה וכו'

Posted by kenny 66 ב- אוגוסט 11, 2012

אני לא הולך להיכנס לפולומוס יורופסקי. הדובר בהרצאת טד הזו הוא לא אידאליסט רהוט בעל שטף דיבור מהפנט, הוא לא גורו של אף אחד, הוא לא מטיף נושף אש וגופרית עם רטוריקה שלא הייתה מביישת את סבונרולה (טוב, אז אני כן נכנס קצת לנושא יורופסקי, אבל קנאים דתיים נוטים לגרום לי לנדודי שינה). הוא בחור גרמני שמנמן ומגמגם שמדבר על הנושא החשוב ביותר בעידן המידע, פרטיות וגישה של המדינה למידע פרטי על אזרחיה.

Posted in Uncategorized | 4 Comments »

סיבות לדמעות

Posted by kenny 66 ב- אוגוסט 6, 2012

שתי סיבות שיכולות לביא דמעות לעיניים מהיום.

הסיבה הטובה
היום השלים האדם את אחד המבצעים המורכבים ביותר שנוסה אי-פעם. הרובר "קיוריוסיטי" (סקרנות, איזה שם נפלא) הונחת על מאדים. זה היה מבצע שלידתו בסקרנות לשמה, ברצון המופשט לידע, בחלום שראשיתו ברגע הראשון שבו נשא מישהו מבט לשמי הלילה וראה את הכוכבים, תהה מה נמצא שם למעלה ורצה להגיע אליהם.

זהו וידאו של כ-15 דקות שצולם במרכז הבקרה של JPL של נאס"א בזמן הנחיתה. אני התרגשתי כמעט עד דמעות למראה ההתרגשות שלהם. אצל יואב לנדסמן תוכלו לקרוא סדרת פוסטים מרתקים על קיוריוסיטי והנחיתה.

 

הסיבה הרעה
שר המשפטים של מדינת ישראל חתם היום על תקנה שמונעת מ"לא ראויים" (המינוח שלי, הרגש שלו) גישה לאחת הזכויות הבסיסיות שאמורות להיות לכל אדם – הגישה לערכאות. יש אנשים שמדינת ישראל לא רוצה לאפשר להם גישה לבתי הדין שלה, כי הם לא באמת אנשים. או לפחות לא אנשים ראויים, לא אנשים כמוהו. אם נעלים אותם, אולי נוכל להעלים גם את המצוקות שנוכחותם גורמת. ד"ר נעמה כרמי מסבירה את זה.

Posted in Uncategorized | Leave a Comment »

טו באב, מה הקטע?

Posted by kenny 66 ב- אוגוסט 3, 2012

אין לי מושג איך ומתי החג הזה הפך ל"חג האהבה", אבל זה אחד הדברים האירוניים ביותר שאני מכיר. הנקודה היא שלא יודעים באמת מה המקור של החג. במשנה האחרונה של מסכת תענית מצוטט רבן שמעון בן גמליאל: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו." אבל אין הסבר למה זה יום כזה טוב.

הנה שני סיפורי מקור שקשורים לחג הזה.

א. פלגש בגבעה
בדרך כלל קושרים את טו באב לאחת הפרשות הכי מזעזעות ששיש במקרא, סיפור "פלגש בגבעה" (שופטים יט-כא). מעשה הסיפור בקצרה (לא לרכי הלבב): לאחד הלוויים שחי בשטח שבט אפרים הייתה פילגש שבגדה בו וברחה לבית אביה בבית לחם. הוא הלך אחריה ושכנע אותו לחזור אתו הביתה. בדרך הם לנו בעיר גבעה שבטח בנימין (מעט מצפון לירושלים). אנשי גבעה התדפקו על דלת המארח שלהם וביקשו בעיקרון את הבקשה של אנשי סדום. המארח הציע להם את העסקה שלוט הציע לאנשי סדום (בתו במקום האורחים), אבל אנשי גבעה סירבו. בשלב זה הלוי תפס את הפלגש שלו וזרק אותה להמון שעשה בה מה שעלה על דעתו במשך כל הלילה. כשהלוי מצא אותה על סף הבית בבוקר, הוא אסף אותה והוביל אותה לביתו באפרים. שם הוא שחט אותה, ביתר את גופתה ושלח את הבתרים לשנים עשר שבטי ישראל שיבואו לעזור לו לנקום בבני בנימין. במלחמה שבאה בעקבות זה הישראלים כמעט השמידו את בני בנימין, ורק בשביל הקטע גם אסרו להתחתן בהם. ואז הם נתקפו רגשי מצפון.
הפתרון שהם מצאו היה לומר לאנשי בנימין (שופטים כא, 17 והלאה) לחטוף את בנות שילה שיוצאות לחולל בכרמים ב"חג יהוה" שנחוג "מימים ימימה". ככל הנראה, זה היה חג שקשור לבציר. לחג הזה ייחסו אחר כך את טו באב.
אכן, אין כאונס קבוצתי, ביתור, מלחמה, חרם וחטיפה לעורר רגשות של חום ואהבה.

ב. מתי מדבר
בתלמוד (בבלי, סדר מועד, מסכת תענית, דף ל עמוד ב והלאה) מנסים להסביר את האמירה של רבן שמעון בן גמליאל, ומביאים כל מיני סיבות אפשריות. אחת מהן היא שנאמר שישראל לא יזכו לכך שהאל ידבר אליהם עד שלא ימות אחרון יוצאי מצרים. (יש גרסאות שמדברות על כך שהם לא יזכו להיכנס לארץ עד שימות אחרון מתי מדבר, ואחרות קושרות את זה לסיפור המרגלים.) הגסאות הצבעוניות של התיאורים האלה שאפשר למצוא באגדות מדברות על כך שכל לילה היו בני ישראל חופרים קברים והולכים לישון בהם, והיום שבו מת אחרון יוצאי מצרים היה טו באב. שנאמר – פולניה אהובתי.

Posted in Uncategorized | 3 Comments »