Lexi Toxon

When Words Collide

חרבת קייאפה והשאלה היהודאית

Posted by kenny 66 ב- יולי 6, 2012

חברה שלומדת ארכאולוגיה נמצאת בימים אלה בחפירה בחרבת קייאפה, אתר ארכאולוגי בעמק האלה. חרבת קייאפה היא אחד האתרים החשובים ביותר הנחפרים בארץ כיום, מכיוון שממצאים ממנו יוכלו אולי להכריע במחלוקת בנושא גבולותיה של ממלכת דוד ושלמה, הלוא היא "הממלכה המאוחדת". הצד בוויכוח המכונה "המצמצמים", אסכולה שמרכזה באוניברסיטת תל אביב והדובר המוכר ביותר שלה הוא כנראה פרופסור ישראל פינקלשטיין, טוענים שהממלכה המאוחדת מעולם לא התקיימה, ושממלכת דוד ושלמה הייתה קטנה מאוד והשפעתה לא הרחיקה הרבה מעבר לגבולות ירושלים. מעטים קיצוניים בה שוללים בכלל את עצם קיומם של דוד ושלמה, אבל רוב "המצמצמים" לא מרחיקים לכת עד כדי כך. מולם עומדים "המרחיבים", שרבים מהם חברי המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, המתארים ממלכה גדולה למדי ובעלת חשיבות אזורית. הם לא מקבלים כפשוטו את התיאור המקראי (שהוא "דוִדי" ו"יהודאי" בבירור), וחלקם מקבלים גם את ההנחה שמעולם לא התקיימה ממלכה מאוחדת.

חרבת קייאפה. התמונה מתוך ויקיפדיה

הממצאים מקייאפה חשובים בגלל שהם כוללים ממצאים אורגניים שתוארכו בשיטות מוחלטות (התפרקות פחמן 14) לסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפני הספירה – תקופת דוד ושלמה. אעיר רק לפני שאמשיך שהיישוב היה מיושב בשלוש תקופות ותיארוך זה מתייחס לשכבת היישוב הקדומה ביותר. אם אפשר יהיה לקבוע מעבר לכל ספק שהיישוב בתקופה זו היה קשור לממלכת יהודה, זה יעיד על גבולותיה המערביים, באזור הספר שבין היישובים הישראליים ההריים לבין תחום השלטון של ערי הפלשתים במישור החוף. קייאפה, הממוקמת במרחק כיום וחצי הליכה מירושלם, תעיד על השפעה מרחיקת לכת של הממלכה שמרכזה בירושלים.

הבעיה העיקרית בקביעת גבולותיה של ממלכת דוד ושלמה, שעוררה את הוויכוח, היא בהיעדר ממצאים. ויליאם אולברייט, אחד הארכאולוגים החשובים של המזרח הקרוב בכלל ושל ארץ ישראל בפרט, הותיר לנו מורשת בעייתית משהו. אולברייט, שהיה נוצרי אדוק, קיבל את התיאור המקראי כמכיל עובדות נכונות בדרך כלל, ופעמים רבות ניסה לאשש את התיאורים המקראיים במחקרים שלו. הוא לא חטא לממצאים, אבל לא נקט בגישה ספקנית דיה. המורשת הזו חלחלה לאכאולוגיה הישראלית לאחר מכן. גישת המחקר שממנה צמחו "המצמצמים" הדגישה מאוד את ההנחה שאי-אפשר לקבל את הטקסט המקראי כתיאור אמין, ואם אין לו ביסוס חיצוני עצמאי אין לקבל אותו. זו גישה נכונה, אבל היא הופכת בעייתית כשמתייחסים לתקופת ראשית הממלכה (המכונה "תקופת הברזל I" במחקר).

יש שתי דרכים עיקריות לאישוש הטקסט המקראי – מקורות חוץ מקראיים וחפירות. מאה השנים שבין אמצע המאה ה-11 לאמצע המאה ה-10 היו שנים של ירידת כוח המעצמות במצרים ובמסופוטמיה ושל שידוד מערכות בארץ ישראל. הריק הפוליטי הזה הוא שאפשר את צמיחת הממלכה הישראלית (או הממלכות הישראליות), אבל המשמעות שלו היא שיש מעט התייחסות לארץ במקורות חוץ-מקראיים. כאשר הכוחות האזוריים מתחזקים שוב, אנחנו חוזרים לראות עדויות חוץ-מקראיות. כך למשל באמצע המאה ה-10 מסעו של הפרעה שושנק הראשון (המכונה במקרא שישק) תועד במצרים, ואפשר להצליב בין העדויות שלו לעדויות המקראיות.

מקור חוץ מקראי – בית דוד מוזכר באסטלה שנמצאה בתל דן. נמצאת כיום במוזאון ישראל

המקום שבו מתבקש לחפור ולחפש עדויות לראשית הממלכה בירושלים הוא כמובן ירושלים, אבל זה בעייתי מסיבות רבות. ירושלים של דוד ושלמה הקיפה "הגבעה המזרחית", היא עיר דוד (השלוחה הצרה מדרום לשער האשפות דהיום, מעבר לכביש המודרני), ומצפון לה את הר הבית, שהיה בעיקר מתחם של מבני ציבור (מקדש וארמון). אני לא חושב שצריך להכביר מילים על הבעייתיות שבחפירה בהר הבית, אבל גם החפירה בעיר דוד לא פשוטה.

ראשית זהו אזור נפיץ מבחינה פוליטית. זה נכון היום במיוחד, אבל גם בתקופות רגועות יותר החפירה שם לא הייתה שלווה. בנוסף לכך באזור יושבים היום חלק מבתי הכפר סילוואן. אבל יש גם בעיות "ארכאולוגיות" יותר. הגבעה הייתה מיושבת ברציפות במשך אלפי שנים, והתושבים בתקופות היסטוריות הרסו בנייה קודמת והשתמשו באבנים שימוש משני; חלקים מהגבעה שמשו כמחצבות בתקופות שונות ופני השטח שמעליהם "גולחו"; חלקים ממנה היו אתר האשפה של ירושלים בתקופות שונות. לא במקרה רבים מהממצאים החשובים ביותר בעיר דוד הם מאתרים תת-קרקעיים. העובדה שרבות מהחפירות המתנהלות בעיר דוד היום ממומנות על ידי עמותת "אלע"ד" מטילה גם היא צל פוליטי על הממצאים שם (פעמים רבות שלא בצדק).

ירושלים בימי בית ראשון. החלקים המזרחיים הם מימי דוד ושלמה

וכאן אנו חוזרים לקייאפה. כפי שאמרתי, הממצאים משם תוארכו באופן מוחלט ולא באופן יחסי (תיארוך יחסי יכול להיות למשל על פי ממצאים אחרים באותה שכבה, או על פי דמיון במאפייני קרמיקה לחרסים אחרים) ולכן הם רבי משמעות. מה נמצא שם? אני אגע רק בשלושה ממצאים חשובים.

נמצאה חומת סוגרים רצינית. חומת סוגרים היא חומה שלצד הפנימי שלה צמודים בתים, והחדר האחורי של הבתים משולב בהגנת העיר. בזמן שלום אפשר היה להשתמש בהם לאחסון או לשיכון חיילים, ובעת מלחמה אפשר היה למלא אותם בעפר לתמיכה בחומה או להשתמש בהם כתאי לחימה. חומת סוגרים אופיינית מאוד לערים של הממלכות הישראליות (מגידו, חצור, גזר ועוד). אבל היא לא ייחודית להם. מבני הגנה דומים נמצאו גם ביישובים כנעניים. נמצא אוסטרקון (שבר חרס שעליו כתב) שעל פי חלק מהכותבים כתוב בעברית קדומה. שמונה מתוך 18 המילים המופיעות בו נמצאות רק במקרא. חוקרים אחרים טוענים שזה באותה מידה יכול להיות ניב כנעני. נמצאו כלים פולחניים המזכירים תיאורים של כלי פולחן מהמקרא, ולא נמצאו בה צלמיות של בני אדם ובעלי חיים. זה מעניין, אבל ממש לא חד-משמעי.

מה אני חושב? קשה לי להחליט, אולי בגלל שאני לא יודע מספיק. אבל החפירות והדיון סביבן הן מרתקים.

לקריאה נוספת:

קודם כל למי שיש סבלנות, חפשו את גיליון 143 של כתב העת "קתדרה". הוא מכיל את המשחק החביב על הארכאולוגים – קח את אותם ממצאים ופרש אותם בשלוש דרכים שונות. במקרה זה אלה הממצאים מקייאפה והפרשנות היא במסגרת רחבה יותר, שלושה מאמרים שעוסקים במערך היישובי בשפלה. את המאמר של גרפינקל (שחופר בקייאפה) אפשר למצוא במלואו באתר.

מאמר ארוך ב"הארץ" על חרבת קייאפה (כולל הלכלוכים הפוליטיים בין החוגים השונים לארכאולוגיה בארץ).

מאמר ב"הארץ" על כלי הפולחן שנמצאו בחרבת קייאפה.

עיר דוד – שוב למי שיש לו סבלנות ונטייה. "לחפור את עיר דוד" הוא ספר של רוני רייך, אחד החופרים החשובים של עיר דוד. הספר מאוד מפורט וכתוב על פי הסדר הכרונולוגי של החפירות, ולכן קצת קשה לראות מבעד לפרטים את התמונה הכללית של הממצאים, אבל הוא מאיר באופן נהדר את בעיות החפירה בעיר דוד ומציע מבט מאוד שקול על מקומה של ירושלים בוויכוח הארכאולוגי.

מודעות פרסומת

2 תגובות to “חרבת קייאפה והשאלה היהודאית”

  1. מעניין מאוד. לא ידעתי בכלל שיש ספק בממלכת דוד/שלמה.
    רפרפתי על המאמר של גרפינקל. הוא מציין שם ממצא נוסף מעניין – ידיות של קנקנים/כדים (כ-330 ידיות) שלפי בדיקות כימיות כולן יוצרו באותו בית יצירה (ממלכתי?). מכאן הוא משליך שאלו ידיות של קנקנים ששימשו לצורך גביית מיסים (כלומר מיסי תבואה, יין, שמן וכדומה).

    • kenny 66 said

      שכחתי את ידיות הקנקנים, עבר זמן מה מאז שקראתי את המאמרים. תודה.

      אחד הטיעונים המרכזיים הוא שהממלכה המאוחדת מעולם לא התקיימה, אלא היו בארץ ישראל שתי ממלכות דרומית (יהודה) שהייתה קטנה וחסרת חשיבות למדי, וצפונית (ישראל) שהייתה גדולה וחשובה יותר. הכתיבה המקראית, שהיא מאוחרת ומוטה בבירור לסית דוד וליהודה, נכסה לממלכה הדרומית את השטחים וההשפעה של הממלכה הצפונית. [גרפינקל מביא בעמוד 16 במאמר שלו איור של קיום הממלכות השונות על ציר הזמן לפי הדעות השונות; אני חושב שהוא בכוונה מגזים מעט בדעת המינימליסטים למען האפקט הדרמטי.]
      כמו שכתבתי, יש כאלה שמטילים בכלל ספק בקיומם של דוד ושלמה (יש מילה כנענית "דָוִדוּם" שפירושה "מלך גדול"). אסטלת "בית דוד" שהבאתי בפוסט היא הראייה החוץ-מקראית הראשונה, ואם אני לא טועה היחידה, לקיום שושלת מלוכה שמתייחסת למלך בשם דוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s