Lexi Toxon

When Words Collide

כמה מילים על "כתר מלכות" לרשב"ג

Posted by kenny 66 ב- ספטמבר 18, 2010

הכול אשמת יואב. הפוסט שלו מלפני כמה ימים על הירח הזכיר לי את התיאור של הירח ב"כתר מלכות" (ראו למטה), ואתמול הורדתי את הכרך של שירמן מהמדף וקראתי אותו שוב.

כתר מלכות הוא יצירה מעניינת. יש לו שלושה חלקים די מובחנים – בראשון רשב"ג מתאר את ייחודו של האל וגדולתו, בשני הוא מתאר איך הגדולה והייחוד האלה באים לידי ביטוי במעשה הבריאה ובשלישי הוא מתאר את מקומו של האדם בבריאה. אבן גבירול יוצר פה מיזוג מדהים בעיניי של אמונה, פילוסופיה, קסמולוגיה עם פן אישי שלא ניתן לטעות בו (עוד עליו מאוחר יותר).

אקט הבריאה
לאה גולדברג מביאה ב"חמישה פרקים ביסודות השירה" הגדרות אחדות לשירה(הקישור שמצאתי למאמר שבור, מצטער). אחת מהגדרות אלה היא "מיטב המילים במיטב סדרן". הדרך שבה הרשב"ג מתאר את אקט הבריאה של העולם (בחלק ט של כתר מלכות) היא אחת הדוגמאות המושלמות של האמירה הזו:
וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע.
שיא של פשטות שמעביר לא רק את הרעיון, אלא גם את התחושה הפיזית כמעט. שילוב של מילים ומקצב שקשה להתחרות בהם.
זה לא כלל תיאור מעשה הבריאה, יש עוד סביבו, אבל זהו ללא ספק לבו של התיאור האמוני של הבריאה על פי אבן גבירול. היצירה יש מאין ("וּפוֹעֵל הַכֹּל בְּלִי כֶלִי", כפי שהוא כותב שורה אחת קודם) של עולם מוחשי שלא ניתן להטיל בו ספק – ובעצם קיומו מוכיח את קיום האל.

הקוסמולוגיה
התיאור הקוסמולוגי מעניין מבחינה היסטורית, אבל לא מחדש הרבה. אותם "גלגלי שמים" המוכרים המקיפים את הארץ, עם ההשפעות שייחסו לפלנטות השונות על גורל האדם והעולם. אם כי, כהרגלו, רשב"ג עושה את זה בעברית מדהימה. מי עוד היה מתאר כך את כוכב חמה: "וְהוּא כּוֹכַב הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, / נוֹתֵן לִפְתָאִים עָרְמָה, / לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה"? עונג טהור.

האדם ביקום
אבל אולי הגדולה של כתר מלכות היא במעבר שלו מהקוסמי אל האישי. רשב"ג מתאר את הגלגלים הגבוהים שבהם שוכנות הנשמות ואת האל שמצא לנכון להעניק לבני האדם גוף ולשכן נשמה בגוף הזה. ואז אומר: "עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לִזְכֹּר לִפְנֵי אֱלֹהָיו / מְעַט מִזְעָר מֵרָאשֵׁי תְהִלּוֹתָיו". ומכאן הוא פותח את תיאור מעמד האדם בעולם, אבל הוא עושה את זה בגוף ראשון, בנימה אישית מדהימה שעוקרת את הקורא מהעיון הכללי השכלתני למדי שהיה עד כה לרמה אישית ואינטימית להפליא. וכל זה במעבר חלק ואלגנטי מאין כמותו.

אבן גבירול, שידע לומר על עצמו "ושירי כעטרה למלכים", מעמיד את עצמו מול האל בעמדת נחיתות מוחלטת. הוא מתוודה על חטאיו בנוסח שמזכיר את תפילת יום הכיפורים ומבקש מהאל שימחל לו (לא פלא שכתר מלכות נכלל בחלק מהסידורים לימים הנוראים). הוא לא מסתיר מהאל, ומהקורא, אף לא אחד מהחסרונות שלו. וגם אם אלה חסרונות שאמורים לייצג את חסרונות האנושות כולה – הוא הופך אותם לשלו באופן מוחלט. הווידוי הטוטלי הזה נאמר מתוך ידיעה ברורה שאין בו צורך. אבן גבירול יודע שהוא לא יכול להסתיר דבר מפני האל ("טֶרֶם הֱיוֹתִי חַסְדְּךָ בָאִָני", הוא אומר בשיר אחר) אבל במעשה הווידוי הוא מקבל עליו את אותם חטאים ומכיר בהם בפני עצמו, יותר משהוא מונה אותם בפני האל.
התקווה שלו היא האפשרות למחילה הגלומה באל עצמו ובאמונה, שאותה הוא מנסח בכמה משורות השיר היפות ביותר שנכתבו בשפה כלשהי:
אֱלֹהַי, אִם עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא גָּדוֹל / מַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל?
וְאִם לֹא אוֹחִיל לְרַחֲמֶיךָ / מִי יָחוּס עָלַי חוּץ מִמֶּךָּ?
לָכֶן אִם תִּקְטְלֵנִי לְךָ אֲיַחֵל
וְאִם תְּבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי, אֶברַח מִמֶּךָּ אֵלֶיךָ / וְאֶתְכַּסֶּה מֵחֲמָתְךָ בְּצִלֶּךָ

גם אם לא מסכימים עם האמונה שלו, קשה שלא להתפעם מהדרך שבה הוא מבטא אותה.

על הירח – חלק י"ב מתוך "כתר מלכות"
מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים?
בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ, / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ, / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ.
וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעֲמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם–
אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ:
לְמַעַן דַּעַת כָּל¬ עַמֵי הָאָרֶץ, כּיִ בְרוּאֵי מַעֲלָה, וְאִם הֵם יְקָרִים, / עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים.
אַךְ יִחְיֶה אַחֲרֵי נָפְלוֹ / וְיָאִיר אַחֲרֵי אָפְלוֹ,
וּבְהִדָּבְקוֹ בְסוֹף הַחֹדֶשׁ עִם הַחַמָּה,
אִם יְהִי תְּלִי בֵּינֵיהֶם / וְעַל קַו אֶחָד יַעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם – אָז יַעֲמֹד הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּעָב שְׁחוֹרָה / וְיַסְתִּיר מֵעֵין כָּל¬ רֹאֶיהָ מְאוֹרָהּ:
לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל¬ רוֹאֵיהֶם, / כִּי אֵין הַמַּלְכוּת לִצְבָא הַשָּׁמַיִם וְחֵילֵיהֶם, / אֲבָל יֵשׁ אָדוֹן עֲלֵיהֶם, / מַחְשִׁיךְ מְאוֹרֵיהֶם, / כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם. / וְהַחוֹשְׁבִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהֵיהֶם / בָּעֵת הַזֹּאת יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם / וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם
וְיֵדְעוּ כִי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹאת וְאֵין לַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלֶת, וְהַמַּחְשִׁיךְ אוֹרָהּ – לוֹ לְבַדּוֹ הַמֶּמְשֶׁלֶת!
וְהוּא הַשּׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיהָ, / גְּמוּל חֲסָדֶיהָ, לְהַסְתִּיר אוֹרָהּ / וְלִכְרוֹת מִפְלַצְתָּהּ וַיְסִירֶהָ מִגְּבִירָה.

 

מודעות פרסומת

3 תגובות to “כמה מילים על "כתר מלכות" לרשב"ג”

  1. Anonymous said

    בעונג רב
    בעונג רב אשא באשמה על עוונות כאלו
    יואב

  2. elodea_2 said

    אחרי שהבנתי שאתה לא מדבר על קובץ הסיפורים "כתר מלכות" התלהבתי מאד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: