Lexi Toxon

When Words Collide

שני ספרים

Posted by kenny 66 ב- יולי 24, 2010

Pandemonium / Daryl Gregory
הדבר הראשון של גרגורי שנתקלתי בו היה הסיפור "דמשק" שקראתי לקראת ההרצאה שלי על קניבליזם במדע הבדיוני, אי-אז לפני כמה שנים, והוא הרשים אותי מאוד. לאחר מכן יצא לי לתרגם את "גוף שני, הווה" שגם הוא היה מצוין ומאז קראתי פה ושם עוד דברים שלו, ורק לעתים רחוקות התאכזבתי. לטעמי, הוא אחד הסופרים הטובים ביותר שפועלים כיום והוא אינו זוכה להכרה שלה הוא ראוי.

"פנדמוניום" הוא הספר הראשון של גרגורי, שיצא ב-2008. כבר מזמן לא תפס אותי ספר ככה.
העולם די דומה לשלנו, אך מאז שנות ה-40 המאוחרות מתהלכים בעולם שדים שאוחזים בבני האדם מפעם לפעם. "האמת" מעניש את מי שמשקרים; "המלאכית הקטנה" משתכנת בגופן של ילדות קטנות (9-7) וממיתה במתת נשיקה חולים סופניים וסובלים; Hellion ("בכור שטן" הייתי קורא לו בעברית) רודף ילדים צעירים וגורם להם לעשות מעשי קונדס מסוכנים לעתים. אותו בכור שטן השתכן בגופו של הגיבור, דל פירס, כאשר היה ילד – מאורע שממשיך להשפיע עליו גם כעשרים שנה לאחר מכן. דל, בתחילה בליווי אחיו ולאחר מכן בחברת כומר השייכת לפלג שפרש מהכנסייה הקתולית ועוסקת בגירוש שדים, יוצאים לנסות לברר איך אפשר לפטור את דל מהשפעתו של הליון. בדרך הם ינסו למעשה לגלות את מקור כל השדים הרודפים את האנושות.

ב"פנדמוניום" גרגורי חוזר לשאלות שהוא מתעסק בהן כמעט בכל מה שהוא כותב – שאלות של זהות ושל מציאות. הוא עוסק שוב ושוב בדרך שבה אנו רואים את עצמנו ובה אנו רואים את העולם. ב"פנדמוניום" נוסף לכך עיסוק ביחסים שבין קוראים, ספרים וכותבים, בשילוב מחווה מדהימה לפיליפ ק' דיק (זאת יותר ממחווה למעשה). על הדרך הוא גם מתעסק בשאלה מה היא משפחה וביחסים בין אמהות וילדים ובין אחים.

גרגורי הצליח לשלב את כל הדברים האלה בעלילה מרתקת שהצליחה להפתיע אותי שוב ושוב. הדמויות שלו הן נהדרות – מלאות, אמתיות, לא מושלמות ומרתקות. החיפוש אחר השדים הרודפים את בני האדם לא נזקק למעשי כשפים ולעולמות תחתונים ולא יוצא ולו לרגע אחד מן העולם הזה. החיפוש מתנהל בנפש האדם, ובין שיקגו, האגמים של מדינת ניו יורק והעיירות הקטנות של קנזס, ומעניק לעולם כולו המון אמינות.

סודו של סיסרא / אדם זרטל
אדם זרטל הוא ארכאולוג וחוקר המזרח הקדום. בסקר שנערך בהרי המנשה בשנת 1992 על ידי משלחת של אוניברסיטת חיפה שהוא היה חבר בה, נמצא אתר שתוארך לתקופת התנחלות השבטים הישראלים בכנען, תקופה שיש לו בה עניין מיוחד. כאשר החלו לחפור באתר הסתבר שהאדריכלות שלו שונה מכל מה שנמצא בארץ, ולמעשה מכל מה שנמצא במזרח הים התיכון עד אז. ב"סודו של סיסרא" זרטל מציג את האתר (ששמו אל-אחוואט) ואת התאוריה שלו בנוגע למי שבנו אותו.

מסתבר שהאתרים הדומים ביותר לאתר זה שניתן למצוא הם דווקא בסרדיניה, וזרטל טוען שמי שבנו את אל-אחוואט היו בני שבט ה"שרדנה", אחד מגויי הים שמוזכר בתעודות ממצרים ומאוגרית החל מסביבות המאה ה-14 לפנה"ס. הוא מזהה את האזור שבו ישבו לדעתו השרדנה בארץ (המשלחת של אוניברסיטת חיפה גילתה לפחות עוד אתר אחד שלו מאפיינים אדריכליים דומים באזור כרם מהר"ל) ומסביר מדוע פרץ העימות בין השבטים הישראלים לבין השרדנה. הוא ממשיך ומנסה להסביר את הקשר למקרא, מדוע סיסרא היה ככל הנראה בן לשבט השרדנה ומדוע יש לזהות את העיר באל-אחוואט כ"חרושת הגויים", עירו של סיסרא המוזכרת בספר שופטים (סיפור מלחמת סיסרא וברק בן אבינועם ושירת דבורה מצויים בפרקים ד-ה של ספר שופטים).

לחובבי היסטוריה, כמוני, זה ספר מרתק. הבעיה שלו, מבחינה היסטורית, הוא שכמו כל ההיסטוריה של התקופה העדויות אנקדוטליות ולכן נתונות לפרשנות די רחבה. אבל בסך הכול זרטל בונה טיעון משכנע למדי. יש נקודות שבהן, לטעמי, הוא מכפיף יותר מדי את הפרשנות שלו לתזה שהוא בונה (כך למשל הפרשנות הצרה שלו לפועל "הלך" בפסוקים 7-6 בפרק ד', והחשיבות העצומה שהוא מייחס לפועל זה, הן תמוהות בעיניי). אבל הוא עושה עבודה יפה מאוד בסקירת הפרשנויות שהוצעו לפניו ובהפרכתן. מילת אזהרה – הפרקים הראשונים שבהם הוא סוקר את הממצאים באל-אחוואט הם יותר מדריך לארכאולוג המתחיל מאשר היסטוריה ועלולים להיות משעממים.

עוד משהו על הכתיבה. זרטל כותב אסוציאטיבית למדי, ויכול באמצע הצגת הדברים לסטות פתאום לשתי פסקאות של תיאור ארוחות הבוקר של צוות החופרים בצל החרוב. (אחד הפרקים בספר הוא פשוט רשימות מתוך היומן שלו, ורואים שהספר עצמו משקף היטב את צורת הכתיבה שלו.) אבל בסך הכול זהו ספר היסטוריה פופולרית כתוב היטב למדי העוסק בנושא שלא ידעתי עליו כמעט דבר, גויי הים "הצפוניים", שישבו באזור הכרמל והחוף הצפוני של ארץ ישראל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: