Lexi Toxon

When Words Collide

תשעת בני הדרקון

Posted by kenny 66 ב- יוני 20, 2009

ביקורת מלאה, לכל המעוניין.

אם ראיתם את "שנים עשר הנועזים" אתם מכירים את העלילה של "תשעת בני הדרקון" – חיילים שנגזר עליהם גזר דין מוות נשלחים למשימת התאבדות בתמורה לחנינה. כולם נושאים את משא העבר שלהם, וכולם יתייצבו בפני עבר זה במהלך העלילה. על אף ההבדלים ואפילו השנאה ששוררים בין חלקם, אם הם רוצים להשלים את משימתם התקווה היחידה שלהם היא לשתף פעולה ולהפקיד את חייהם בידי חבריהם. והם אכן יעשו כך. העלילה מספקת את כל האקשן שלו אפשר לצפות מספר או מסרט מלחמה הכתוב במיומנות. היא בנויה בתבנית חוזרת שבה מדי פעם רצף האירועים נקטע כדי שהקורא יוכל להכיר את עברן של הדמויות וללמוד מה עיצב אותן, אך הכתיבה של רוברסון לרוב טובה דיה כדי שהפסקות אלה לא יגרמו לקורא לאבד את חוט העלילה והאקשן.

רוברסון משתמש בספר זה בכלים ובחומרים מוכרים היטב. זה ניכר לא רק בעלילה אלא גם בדמויות שלו ובדילמות שהן מתמודדות אתן: אדם שיצא לחפש הרפתקאות בצי הסוחר ומצא את עצמו מגויס למלחמה כנגד רצונו וטבעו; מאמין העומד בפני משבר אמונה; אוהב טרגי; בן לאב קשוח ונוקשה. התוצאה היא קבוצה של טיפוסים מוגדרים היטב ומוכרים למדי לקורא אפילו ממבט ראשון, שמאפשרים זיהוי מיידי ולעתים גם הזדהות מהירה ובכך מקלים על הקורא לשקע את עצמו בעולם שרוברסון בונה בספר. המחיר של טכניקה זו הוא לעתים קרובות מדי גלישה לקלישאות שגורמות לקורא לחוש שהוא כבר קרא את הספר פעם, בתפאורה אחרת.

אך הדבר העיקרי שהפריע לי בקשר לדמויות לא היה הקלישאיות שלהן ושל היחסים ביניהן, אלא ההכרעות המוסריות שהגיבורים מקבלים. בשלב זה או אחר בספר כל אחת מהדמויות נאלצת להתמודד עם הדילמות האופייניות לחיילים ולהכריע בין הפקודות לבין צו מצפונן ובין המשימה לאופיין. האחידות בנסיבות הדילמה ויותר מכך האחידות בהכרעות של דמויות שאמורות להיות שונות זו מזו נראית מלאכותית ולא טבעית. הייתי מצפה לעומק רב יותר בתיאור הדמויות ונבכי הנפש שלהן.

העולם שרוברסון יוצר הוא ללא ספק המרכיב המרתק והייחודי בספר. העולם המתואר נפרד מההיסטוריה המוכרת לנו אי-שם במאה ה-15 וסין, במקום להסתגר ולקפוא על השמרים, המשיכה במסעות הגילוי שלה ואלה הפכו למסעות כיבוש. בעולם של "תשעת בני הדרקון" סין הקיסרית שולטת בעלום כולו, חוץ ממרכז אמריקה הנשלטת בידי ממלכה אצטקית. העולם הזה מרתק, אבל חסרים בו פרטים כדי להפוך אותו לאמין ומוחשי, אולי מכיוון ש"תשעת בני הדרקון" הוא רק יצירה אחת מרבות שרוברסון כתב בעולם זה והפרטים האלה נמצאים ביצירות אחרות. גם אם זה נכון, לטעמי יש לפחות שתי נקודות שבהן רוברסון מקריב את אמינות העולם שהוא בונה על מזבח ה"מגניבות" שלו, שיהיה קשה מאוד ליישב אותן.

הפנינה של הספר הוא סיפור הבונוס שנכתב במיוחד למהדורה העברית. זוהי מחווה נפלאה ומשעשעת לאחד המאורעות המכוננים של התרבות המערבית המודרנית, ואפילו התרבות העולמית המודרנית. סיפור קצר זה גם מכיל הרבה יותר מידע על העולם של רוברסון מהספר שמקדים אותו, דבר התורם לקסם שלו.

כבר מהעמודים הראשונים של "תשעת בני הדרקון" ברור בפני מה הקורא עומד, ואם התבניות והעלילה המוכרות היטב לא מפריעות לכם, זהו ספר קריא ושוטף. מה שמייחד אותו מספרים אחרים דומים לו הוא סיפור הבונוס שבסופו.

מודעות פרסומת

3 תגובות to “תשעת בני הדרקון”

  1. yael_cwen said

    אני תוהה, למה פה ולא באתר האגודה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: