Lexi Toxon

When Words Collide

הניתוח הצליח, החולה מת

Posted by kenny 66 ב- מרץ 31, 2009

מדי פעם כשאני מכין הרצאה או מאמר עולה בי התהייה אם אני לא מדבר שטויות מוחלטות.

הכוונה אינה שאני חושב שהדברים שאני אומר אינם נכונים או מבוססים, אבל אני לא יכול שלא לתהות האם אני לא קורא לתוך הטקסטים דברים שהמחברים כלל לא התכוונו אליהם. אני רואה קשרים ותבניות בין חלקים שונים של יצירות, משמעויות של בחירת מילים, משפטים ועיצוב דמויות שאני חושש לעתים שכלל לא עלו בדעת היוצרים. ברור שהמוטיב החוזר של העיטים ב"המנון ללייבוביץ'" הוא מכוון, אבל האם ההתקלות של "הפייטן-הקשקשן" עם הקצינים בשעת הארוחה היא באמת רמז מטרים למותו?

אם לחדד את הנקודה – האם הסופר באמת תכנן את הדפוסים והתבניות שאני רואה במכוון ובמודע, או שמה שעומד מאחוריהם הוא אינסטינקט, אסתטיקה יצירתית צרופה?

מודעות פרסומת

5 תגובות to “הניתוח הצליח, החולה מת”

  1. elodea_2 said

    גם וגם, לדעתי.

  2. avgboojie said

    מה שאמרה האצה. חלקים מתוכננים וחלקים לא מודעים.
    וגם: אין שום סיבה שלא תקרא לתוך כתביו של סופר גם דברים שהוא לא התכוון אליהם, אבל ניתן לבסס ולהצדיק אותם. ספרות היא די דומה לחיים עצמם: המורכבות בה תמיד גדולה מכפי שאדם אחד יוכל לפענח. גם אם אותו אדם במקרה כתב אותה.

  3. yael_cwen said

    יש לי מה לומר בעניין, אבל קיבלתי מהאצה הוראה להקליד רק ביד אחת, אז בפעם אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: